קַפרִיסִין

כלכלת קפריסין התבססה בעבר על גידולים חקלאיים כגון שעורה, חיטה, הדרים, גפנים, זיתים, תפוחי אדמה, ירקות ופירות וצאן. החקלאות היא עדיין ענף משמעותי בכלכלת הכפרים, אבל היא סובלת ממחסור במים, מתחרות עולמית מצד מדינות העולם השלישי, ומנטישת הצעירים את הכפר לטובת העיר. מלבד חקלאות ניתן למצוא בכפרים גם תיירות כפרית ותעשייה זעירה.

כיום נסמכת כלכלת קפריסין באופן משמעותי על תיירות מאירופה. מיליוני תיירים זורמים בכל שנה לאי כדי ליהנות מחופי הים שלו בתקופות האביב, הקיץ והסתיו, ומאתרי הסקי בטרואודוס בחורף. באי יש גם שרידים ארכאולוגיים מהתקופה היוונית, ובתי נופש והבראה שנבנו בתקופה שבה היה האי תחת שלטון בריטי. באי יש גם תיירות המקושרת ל"תעשיית חתונות" היות שזוגות רבים הנתקלים בקשיים להתחתן בארצם מתחתנים באי, ביניהם יהודים שאינם יכולים להנשא ברבנות בישראל מסיבות כאלו ואחרות.

הייצוא מהחלק הטורקי כולל בעיקר ירקות ופירות, בעוד שהיצוא מהחלק היווני כולל גם תפוחי אדמה, הדרים, חרובים, יין, פירות וירקות, ביגוד, מוצרי עור ותרופות.

בשנת 2003 התקבלה קפריסין לאיחוד האירופי. ב-1 בינואר 2008 הפכה קפריסין למדינה מן המניין בגוש האירו. שער החליפין הרשמי שנקבע להמרה לאירו הוא 1.71 אירו ללירה קפריסאית אחת.

במרץ 2013 פרץ משבר כלכלי עמוק, בהשפעת משבר החוב האירופי, ובמסגרתו התמוטט בנק קפריסין (Bank of Cyprus), הגדול במדינה במה שהוביל משבר בנקים חמור ולאובדן מזומנים רב.

אך משנת 2014 כלכלת קפריסין התאוששה בקצב מהיר יחסית לשכנותיה דבר הגרם להחזרת האמון של אנשי העסקים במערכת הבנקאית במדינה.